איך להשאר צעיר? תפקיד הכליות במניעת הזדקנות פרופ' יוסף חביב

איך להשאר צעיר? תפקיד הכליות במניעת הזדקנות פרופ' יוסף חביב

 

מחלת כליה כרונית היא מחלה נפוצה ביותר הפוגעת בכ-10% מהאוכלוסיה הבוגרת שסובלים מהמחלה בשלבים שונים. כ-6,800 מהם נמצאים בשלב הסופני של המחלה ומטופלים בדיאליזה, וכ-3,500 מושתלי כליה.

מזה דורות רבים ידוע כי תפקיד הכליות להפריש רעלים ולשמור על מאזן הנוזלים בגוף. הן מבצעות את תפקידן על ידי סינון הדם וספיגה או הפרשה של מים ומלחים כדי ליצור את הרכבו הסופי של השתן. גורמי הסיכון למחלת כליה הם סכרת והשמנה, יתר לחץ דם, דלקות אוטו-אימוניות (בהן הגוף תוקף את עצמו), אבני כליה וזהום כליתי כרוני, מחלות גנטיות, חסימה בדרכי השתן וחשיפה לתרופות טוקסיות. בעוד שלעתים בצקת, כאב במותן ויתר לחץ דם הן הביטוי של מחלת כליה, מחלות כליה הן לרוב אסימפטומטיות ונמצאות בבדיקת דם (רמה גבוהה של קראטינין ואוראה), בדיקות שתן (חלבון או דם בשתן) או בהדמיה (הפרעה במבנה הכליה בבדיקת אולטראסאונד או סיטי).

בשנים האחרונות התגלה כי קיים דמיון רב בין אי ספיקת כליות לבין תהליך הזדקנות. בשני התהליכים נוצרת הסתידות בלב ובכלי דם ודלדול העצם. שילוב זה של בריחת סיד מהעצם ללב וכלי דם מאפיין הן אנשים מזדקנים והן חולי כליות, ולא במקרה. תהליכי המחלה דומים וכוללים מגנונים הורמונלים ומטבוליים כליתים. הסידן והזרחן, שהעניקו את הנוקשות לעצמות, נודדים לעורקים ושוקעים שם. העצמות הופכות לרכות ושבריריות ואילו העורקים נעשים נוקשים ומסוידים וגורמים למחלות לב וכלי דם.  בעוד שבעבר היה נהוג לחשוב כי תהליך הזדקנות הינו הורמונלי (כגון הפסקת המחזור בנשים) או סומטי (כגון ירידה במסת שריר ובגמישות העור), כיום ברור כי נדבך חשוב ועיקרי בתהליך ההזדקנות הינו הסתידות עורקים ולב ונדידת משקעי סידן-זרחן מהעצם (בה הם אמורים להמצא) לכלי הדם (בהם נוכחותם מעידה על מחלה).

כיום הטיפול לעיכוב אי ספיקת כליות אמור גם לעכב תהליכי הזדקנות ופגיעה לבבית. במקום לטפל בכל בעיה רפואית בנפרד, נוצר שינוי פרדיגמה שמטרתו רפואה מונעת כדי לעכב הזדקנות כאמצעי טפולי משותף למחלות רבות המלוות הזדקנות בכלל, וטיפול במחלת כליה בפרט. הגישה לטיפול בחולי כליות מתחילה בהמלצות תזונתיות, כוללת פעילות גופנית, ממשיכה לתרופות המונעות תהליכי הזדקנות ותחלואה ומסתיימת ברפואה מונעת שמטרתה להקטין סיכון לנזק חריף ומיותר לכליות.

 

מבחינה תזונתית, בשנים האחרונות מסתבר כי זרחן הינו הכולסטרול החדש. עודף זרחן עלול לקדם תהליכי מחלה בעיקר בכלי דם, בלב ובכליות. כך למשל באנשים שהגיעו לגיל 100 נמצאו רמות זרחן נמוכות מהאוכלוסיה הכללית ובאופן כללי בכל עולם החי יש קורלציה הפוכה בין רמת זרחן לתוחלת החיים. גם רמות זרחן תקינות בדם לא בהכרח מעידות על מאזן זרחן תקין מכיוון שהכליות מסוגלות להגביר הפרשת זרחן לשתן אבל במחיר של חשיפה להפרשת הורמונים אשר עלולים לגרום לפגיעה בעצמות, בכלי דם ובלב. מכאן שכבר בשלב מוקדם צריכה להנתן ההנחיה לחולי כליות להפחית אכילת זרחן ולעתים אף לקחת תרופות הקושרות זרחן במעי ומונעות ספיגתו. הגבלה חשובה נוספת היא של צריכת בשר אדום. יש קורלציה בין צריכת בשר אדום לתחלואה ותמותה אך חלפו הימים בהם האמנו כי הכולסטרול הוא האשם היחיד. אמנם גם הפרעה בשומני הדם הינה גורם סיכון למחלת כליה ולהזדקנות, אבל כיום ברור כי לאחר עיבודו למזון, בבשר מן החי יש מרכיבים נוספים הפוגעים בלב, כלי דם וכליות. יתרה מכך, פגיעה ראשונית בתפקוד הכליתי חושפת את אוכלי הבשר האדום לסיכון מוגבר אף יותר. אמנם אין הנחיה גורפת לעבור לצמחונות לחולי כליות אבל להפחתה דרסטית של בשר מן החי יש הגיון רב כהמלצה טפולית.

לפעילות גופנית יש קשר לעלית רמת החלבון קלותו בדם. חלבון זה אשר מיוצר בלעדית בכליות הינו מועמד בולט לתפקיד של מעין הנעורים בכך שהוא מעכב תהליכי הזדקנות והסתידות במנגנונים שונים, כולל הגברת הפרשת זרחן בשתן. לאחר כארבעה חודשים של פעילות גופנית נצפית עליה ברמת קלותו בדם. מנגנון זה יכול להסביר כיצד לפעילות גופנית יש תפקיד מגן על הכליות והלב.

באספקט התרופתי אין תרופות כרוניות רבות אשר הוכחו כמאריכות חיים. בין תרופות בודדות אלו נמצאים סטטינים (תרופות לכולסטרול) וחוסמי האנזים ACE (לטיפול בלחץ דם ומחלות כליה ולב). כיום יש מגמה אשר טוענת כי לפחות חלק ממנגנון הארכת החיים של תרופות אלו הינו הגברת רמת החלבון קלותו ודרכו עיכוב תהליך הזדקנות. מסיבות אלו ואחרות חולי כליות רבים צריכים להיות מטופלים בתרופות אלו.

לבסוף, חולי כליות רבים מועדים להחמרה בתפקוד הכליתי בזמן מחלה חריפה כגון שפעת, זהום במעיים או ארוע לבבי. חלק מהחינוך לבריאות הכליות כולל הדרכה כיצד למנוע ולהתמודד עם מחלה חריפה כדי למנוע נזק כליתי נוסף. גם כאן נראה כי לחלבון קלותו תפקיד המגן על התפקוד הכליתי מנזק חריף.

למרות שכיחותה וחומרתה של מחלת כליה כרונית, והעובדה כי היא ניתנת לאבחון פשוט וזול, המודעות אליה נמוכה הן בקרב הציבור והן בתוך מערכת הבריאות – מה שגורר אבחון בשלבים מתקדמים מדי של המחלה. אבחון וטיפול בשלבים הראשונים צפוי להאט את התקדמות אי ספיקת הכליות ובכך להאט את תהליך ההזדקנות.

 

פרופ' יוסף חביב, מנהל מחלקת נפרולוגיה ולחץ דם, מרכז רפואי סורוקה.